<h1>סמ"ג עשין סימן קל"ד</h1>
<h2>דף ה.</h2>
שנינו בפרק שני דתרומות (מ"ד) אין תורמין ממין על שאינו מינו, שנאמר כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב (רמב"ם תרומות פ"ה ה"ב) ואם תרם אין תרומתו תרומה, כל מין חיטין אחד, כל מין תאנים וגרוגרות ודבילה אחת הם ותורם מזה על זה, כל מקום שיש כהן תורם מן היפה, שנאמר (במדבר י"ח ל') בהרימכם את חלבו ממנו (ע"פ רמב"ם שם ה"א), וכל מקום שאין כהן תורם מן המתקיים. עוד שנינו שם (מ"ו) כל שהוא כלאים בחבירו לא יתרום מזה על זה אפילו מן היפה על הרעה וכל שאינו כלאים בחבירו תורם מן היפה על הרעה אבל לא מן הרעה על היפה ואם תרם מן הרעה על היפה תרומתו תרומה חוץ מן הזונין על החיטין מפני שאין הזונין מאכל אדם (ע"פ רמב"ם שם ה"ג). ואמר מר (ב"ב פ"ד ב') מנין לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה שנאמר (במדבר י"ח ל"ב) ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו הא אם לא תרימו חלבו ממנו תשאו עליו חטא ואם אינו קדוש נשיאות חטא למה.
<h2>דף ה:</h2>
ישראל שהפריש מעשר ראשון כשהוא שבולין קודם שידוש ויפריש ממנו תרומה ונתנו ללוי אין הלוי חייב להפריש ממנו תרומה גדולה אחר שידושנו אלא תרומת מעשר בלבד כדאיתא בפרק כל שעה (פסחים ל"ה ב') ובמסכת ברכות (מ"ז א'), אבל אם דש ישראל והפריש מעשר מן הדגן קודם שיפריש תרומה גדולה ונתנו ללוי חייב הלוי להפריש ממנו תרומה גדולה ותרומת מעשר, מאחר שנעשה דגן נתחייב בתרומה גדולה שנאמר ראשית דגנך (ע"פ רמב"ם תרומות פ"ג הי"ג). תניא בתוספתא (תרומות פ"ג הל' י"ז ועיי' שם מנחת ביכורים) ומביאה בפ"ק דביצה (י"ג א'), בן לוי שלקח מעשר שבולין לא יתן תרומתו לכהנים שבולין אלא קונסים אותו לדוש ולזרות וליתן לו מעשר מן המעשר מן הדגן, ואין חייב ליתן לו מעשר מן התבן, ואם הפריש תרומת מעשר שבולין כמו שנתנו לו הרי זה כותש ונותן לכהן את הזרע ואת התבן ומפני מה קונסים אותו לכתוש מפני שלקח המעשר שבולין והפקיע ממנו תרומה גדולה (ע"פ רמב"ם שם הי"ד).
<h2>דף יג.</h2>
פירות השותפין חייבים בתרומות ובמעשרות שנאמר מעשרותיכם אפילו של שנים, והשותפים אינם צריכים ליטול רשות זה מזה אלא כל התורם מהם תרומתו תרומה, תרם אחד מהם ובא השני ותרם תרומה שניה מפני שלא ידע שתרם חברו, פירש בירושלמי (דף ט"ו ב'), אם היו ממחין זה על זה תרומת השני אינה תרומה ואם לא היו ממחין ותרם הראשון כשיעור אין תרומת השני תרומה ואם לא תרם הראשון כשיעור תרומת השני תרומה (רמב"ם תרומות פ"ד ה"ח ע"ש) כדברי רבי יוסי (תרומות פ"ג מ"ג) דתנן סתם משנה כמותו בפרק קמא דתמורה (י"ג א' ע"ש וצ"ע), לשון אחר ממחין כמו מומחין לתרום (ר"ש שם).
